שרה לוי-תנאי: חיים של יצירה

עורכות: הניה רוטנברג / דינה רוגינסקי, הוצאת רסלינג

ספר זה מציג רב-תחומיות אמנותית השזורה בפועלה של אישיות אחת – אישה תימנייה כריזמטית אשר פעלה בראשית ימיה של מדינת ישראל – ושופך אור על הקשר בין אמנות, חברה, דת ופוליטיקה בישראל הצעירה. תיאטרון המחול ענבל, אשר שרה לוי-תנאי ייסדה בשנת 1949, היה מרכז של יצירה בין-תחומית מקורית המשלבת מחול, שירה, מוזיקה ומשחק, והוא זיכה אותה בפרס ישראל ובתואר "אמנית המולטימדיה הראשונה בישראל". גם עולם המחול הבין-לאומי הביט בהשתאות בשפת התנועה הענבלית הייחודית אשר משלבת בהרמוניה מרכיבים תימניים עממיים מעובדים לצד מחול תיאטרלי, מערבי ומודרני. הכוריאוגרף האמריקאי ג'רום רובינס אמר על לוי-תנאי: "היא אחד משלושת הכוריאוגרפים הגדולים בעולם".

מחוללי פלאים? מיעוט גברים הטרוסקסואלים בעולם המחול בישראל

למעלה ממאה ארגונים פמיניסטיים פועלים כיום בישראל. עיקר פועלם הוא טיפול בנשים נפגעות אונס או אלימות במשפחה, מאבק לייצוג הולם של נשים בעמדות בכירות ובפוליטיקה, ושוויון זכויות בעולם העבודה. פעילותם חשובה ביותר, והם עושים עבודת קודש המצילה נפשות בישראל מדי יום. בצד ארגונים אלה התפתחה ספרות פמיניסטית, גם ספרות יפה וגם ספרות אקדמית, והתחום של לימודי מגדר הלך והתבסס במוסדות להשכלה גבוהה. אף ברמה הממלכתית, קמו מסגרות שמטרתן לקדם את הפמיניזם מלמעלה, כך למשל, מונתה יועצת ראש הממשלה למעמד האישה, הוקמה הוועדה למעמד האישה בכנסת כוועדה סטטוטורית ונוצרו ועדות מייעצות ליד עיריות ומועצות מקומיות.  

עיסוק חוזר באמנות הריקוד: "דירת שני חדרים" של שינפלד ולאור

יצירתם של ניב שינפלד ואורן לאור דירת שני חדרים (2012) עוסקת בפעולת הסיפור של טקסט ריקודי. במקרה זה מדובר בסיפור מחדש של דירת שני חדרים (1987), יצירתם של ליאת דרור וניר בן-גל, המשמש בסיס להצגת מערכת היחסים ביניהם (מאמר זה מתייחס למופע מתאריך 15.3.13 בתאטרון תמונע). שינפלד ולאור, זוג בחיים ועל הבמה, ביקשו ליצור לעצמם דואט. כדי להימנע מגלישה לסנטימנטליות, בשל העיסוק בחומרים אישיים ואינטימיים, בחרו לעבוד עם טקסט מוכן של יוצרים אחרים. הם מסבירים: "רצינו טקסט שהוכן מראש, משהו שנוכל לשחק אתו ולעצב אותו מחדש לפי איך שאנחנו... הרגשנו שאם נבחר בחומר שהוא לא שלנו – זה יאפשר לנו להתקרב ולמצוא זה את זה" (לאור אצל פרידס-גלילי, 2012). פעולת הסיפור מחדש – דירת שני חדרים שלהם – היא יצירת מחול הנעה בין הדהוד הטקסט הריקודי לבין יצירה מקורית.

להקת בת-שבע - לומדים ורוקדים גראהם

בשנת 1964 הקימה הברונית בת-שבע דה רוטשילד את להקת בת-שבע, לאחר תהליך ממושך של מעורבות בישראל ובזכות קשריה האישיים עם הרקדנית והכוראוגרפית מרתה גראהם. הייחוד של בת-שבע היה במעורבות העמוקה של גראהם, שהתבטאה בייעוץ אמנותי פעיל, באימון הרקדנים בסגנון הריקוד הגראהמי, ובהיותה הלהקה הראשונה שקבלה זכות לבצע מיצירותיה (אשל, 2004; גלוק, 2006). היתה זאת גראהם שבחרה את הרקדנים, טיפחה, ולימדה אותם את רזי הבמה. השילוב של רקדנים מוכשרים, התמיכה הכספית של רוטשילד, והסטנדרטים האמנותיים שיצרה גראהם הביאו להצלחתה חסרת התקדים של להקת בת-שבע בעשור הראשון לקיומה.