פול טיילורפול טיילור (Taylor), רקדן וכוריאוגרף האמריקאי, כותב בספרו האוטוביוגרפי מרחב פרטי (Private Domain, 1988) שהוא מחשיב את Jack and the Beanstalk (1954) כיצירתו הראשונה בכרונולוגית ריקודיו. הוא ממשיך וכותב שהריקוד, שבכורתו היתה בניו יורק, נוצר בשנת 1954 לאחר שעזב את להקת קנינגהם (Cunningham Dance Company). את המוסיקה הלחין במיוחד הי גוברניק (Hy Gubernick), והצייר בוב ראושנברג (Rauschenberg) עיצב את התלבושות והאביזרים, שכללו ביצת זהב וגבעול / מיתר שנגע בשמים באמצעות בלונים ממולאים בגז שחוברו לקצהו.

 

הרקדנים שהשתתפו בריקוד היו ויולה פרבר (Farber), מלהקת קנינגהם,  אלק רובין (Rubin), לסלי סנו (Snow), דון בואטו (Boiteau), אניטה וטיילור עצמו. הריקוד היה מורכב משישה חלקים ללא סיפור או דמויות מקשרים, שהופרדו באמצעות תנוחות שקטות. טיילור מספר כשהריקוד הסתיים הקהל נשאר לשבת בשקט, לא מוחא ולא מוחה. הריקוד לא בוצע יותר ואת חד-פעמיותו חגגו טיילור וראושנברג בטקס קטן משלהם. בסמטה קטנה מאחורי התאטרון הם שחררו את המיתר /גבעול עם הבלונים בקצהו והתבוננו בהם נעלמים בשמים.

אבל קרולין בראון (Brown), רקדנית במשך עשרים שנה בלהקתו המיתולוגית של קנינגהם (1972-1952), זוכרת שזאת לא היתה הפעם הראשונה שטיילור הופיע עם הריקוד, או עם קטע ממנו. בספרה האוטוביוגרפי המרתק מקריות ונסיבתיות (Chance and Circumstance: Twenty Years with Cage and Cunningham, 2007),  היא כותבת כי עוד בשנת 1953, במסגרת מופע הסיום של קורס הקומפוזיציה בקורס הקיץ שהעביר קנינגהם בבלק מאונטיין קולג' (Black Mountain College) (בו גם היא השתתפה), יצר טיילור את הדואט "אמא ובן" מתוך הריקוד שאותו רקד עם ויולה פארבר.