יהודית ארנון - קורים של כסף

אני מבקשת להזמין אתכם לדמיין שאנחנו פוסעים יחד בשבילי הקיבוץ למשרדה של יהודית ארנון. כל מי שהגיע לביקור בלהקה או בסדנא הוזמן אחר כבוד להכנס לחדרון הזעיר והעמוס הזה. זה לא חדר מפואר כפי שיכולנו לחשוב שיש למנהלת אמנותית של להקה גדולה, אלא חדרון פשוט שממוקם בין השרותים לבין המטבחון של הרקדנים. כשיושבים מול יהודית ומשוחחים, אי אפשר לעצור את העיניים מלשוטט ולהשתהות על תמונות מתוך ריקודים של הלהקה, תמונות של רקדנים, של תלמידים, דפים מהוהים של מכתבים, מזכרות, ספרים, מוזיקה ומה לא – כולם מפוזרים בכל מקום אפשרי בחדר. מכתב מהכוראוגרף הנודע ירי קיליאן תלוי לצד תמונה של רקדנית מהלהקה ולצד מכתב דהוי מחו"ל של אחד מתלמידיה. כל זה מעיד גם על הפתיחות של יהודית, וגם על כך שכולם שווים אצלה - תלמיד באולפן וכוראוגרף עם מוניטין בינלאומי.

דברים לספרה של רנה שרת- "הבא לי גורלי"

התכנסנו הערב בתאטרון הבית של להקת ענבל, לחגוג את השקת ספרה החדש של רנה שרת הבא לי גורלי (1.7.14). זה ספרה הרביעי!!! וכמו קודמיו: קומא אחא – דרך רבקה שטורמן במחול; מחולנו לי ולך – דברים על מחול מעזבון זאב חבצלת; ומלכה בלי ארמון - מיה ארבטובה - גם הוא עוסק במחול. אלא שבשונה מספריה הקודמים הבא לי גורלי הוא סיפור חיים אוטוביוגרפי, המתאר את דרכה של רנה בעולם המחול.

בולרו של מוריס בז'אר- אשה אחת וארבעים גברים

בולרו של מוריס בז'אר נוצר בשנת 1961 למוזיקה של מוריס ראוול. הריקוד נחשב לאחת מיצירת המופת של בז'אר לצידן של  פולחן האביב (1959) וציפור האש (1970). בולרו נוצר מתחילה כריקוד סולו פיתוי פרובוקטיבי, בעל תוכן אירוטי מאוד חזק לבלרינה היגוסלבית דוסקה סיפניוס (Duska Sifnios, 1966, הרוקדת על במה עגולה ומוגבהת, כמו שולחן בטברנה ספרדית, רוקדת כהנת של פולחן אירוטי היפנוטי כשהיא מוקפת ב-40 גברים.הגברים יושבים מנומנמים על כסאות ולאט לאט מצליחה הרקדנית לעורר את תשומת ליבם עד שהם מזדקפים, מתבוננים בה בערגה וסובבים אותה בריקוד. המתח המיני מתעצם עם התגברות המוזיקה של ראוול. כשהמוזיקה מגיעה לשיאה, מתפרקים ומשתחררים התשוקה והמתח המיני שהצטברו ויחד איתם קורסים הרקדנים לרצפה באפיסת כוחות, כמו במעשה אהבה.

יופי תשוקה ואכזריות "פולחן האביב" של עמנואל גת

"אכן, שום עבודת מחול אחרת במאה העשרים אינה מטילה צל ארוך כל כך על הדמיון הקולקטיבי כפולחן האביב", אומרת לין גראפולה, "- עובדה משמעותית כפליים בהתחשב בעובדה שהמקור אבד מיד" (2012, עמ' 94). 91 שנה לאחר ההפקה של סטרווינסקי, ניז'ינסקי, ורוריך – יצר עמנואל גת את פולחן האביב שלו כקופרודוקציה - צרפת-ישראל-מונקו.  הבכורה היתה ביוני 2004 בפסטיבל אוזס [Uzes] בדרום צרפת, ולאחר מכן הוצגה במחול לוהט בתל אביב ובפסטיבל דאנספורום במונקו. מאז פרש כנפיים פולחן האביב של גת, והוא מבוצע ברחבי העולם בהצלחה מרובה.